המחיר של חוסר פעולה - אפל וסירי: החמצת הזדמנות מבריקה

הפורצת דרך שהפכה למאחרת

בניגוד למטא ששינתה כיוון באומץ, הדוגמה של אפל ממחישה בצורה מוחצת את המחיר של חוסר פעולה מספק. כשאפל השיקה את סירי ב-4 באוקטובר 2011, יחד עם האייפון 4S, היא הייתה חלוצה אמיתית. סירי הייתה העוזרת הקולית הראשונה הזמינה באופן נרחב בסמארטפון של חברת טכנולוגיה גדולה.

זה היה חידוש מדהים - לראשונה אדם רגיל יכול היה לדבר עם הטלפון שלו ולקבל תשובות אינטליגנטיות. סירי הציעה למשתמשים יכולת לבצע משימות כמו קביעת תזכורות, שליחת הודעות, חיפוש באינטרנט, התקשרות, קביעת שעונים מעוררים, ומתן מידע בזמן אמת על מזג האוויר, תוצאות ספורט, מחירי מניות, ואפילו תשובות לשאלות טריוויה, הכל באמצעות פקודות קוליות.

היתרון הראשוני: מובילות טכנולוגית אמיתית

בשנת 2011, סירי הייתה תחושה אמיתית של עתיד. היא נתנה תחושה של אינטראקציה חיה עם המכשיר, כמו בסרטי המדע הבדיוני. עבור רבים, זה היה המפגש הראשון שלהם עם טכנולוגיה של בינה מלאכותית בחיי היום-יום. אפל הבינה שהיא יושבת על זהב טכנולוגי - העוזרת הקולית הייתה יכולה להפוך לפלטפורמה המרכזית לאינטראקציה עם כל המכשירים הדיגיטליים.

לאפל היה יתרון של "המובילה הראשונה" (First Mover Advantage)  היתרון בלהיות ראשון בהשקת מוצר חדשני בשוק. כשאתה ראשון, אתה קובע את הסטנדרטים, בונה נאמנות של לקוחות, ויוצר מחסומי כניסה למתחרים. אבל יתרון זה מתקיים רק אם ממשיכים לחדש ולהוביל (ראו דוגמא של OpenAI).

להנות מהרגע: חוסר השקעה קריטי

כאן מתחיל הסיפור הבעייתי. אפל לא המשיכה להשקיע בסירי באותו קצב כמו המתחרות שלה. בזמן שגוגל ואמזון השקיעו מיליארדי דולרים בפיתוח עוזרים קוליים משלהן  Google Assistant,Alexa, בהתאמה, סירי נותרה במקום.

זה לא אומר שאפל לא עשתה כלום. היא אמנם עדכנה את סירי לאורך השנים, שיפרה את הקול שלה ואף הוסיפה תכונות חדשות. אבל הקצב היה איטי מדי, וההשקעה לא הייתה מספק אגרסיבית. בעוד המתחרות דחפו קדימה בכוח, אפל נראתה כמו שהיא מנהלת את סירי כפרויקט צדדי ולא כעתיד החברה.

התוצאות המרות: מחלוצה לפיגור

התוצאות דיברו בעד עצמן. במחקר מ-2018, סירי ענתה נכון על 74.6% מ-800 שאלות שנבדקו, בעוד Alexa ענתה נכון על 72.5%, קורטנה על 63.4%, וגוגל אסיסטנט הוביל עם 87.9%.

אבל הבעיה לא הייתה רק בדיוק התשובות. המתחרות פיתחו יכולות מתקדמות הרבה יותר: שיחות טבעיות יותר, הבנה של הקשר, יכולת לבצע משימות מורכבות, ואינטגרציה טובה יותר עם שירותים שונים. למעשה, אפל הודתה שהשיפורים לסירי יידחו עד 2026, ולא יגיעו השנה כפי שתוכנן במקור.

הסיבות לפיגור: החלטות אסטרטגיות שגויות

אז מה גרם לחלוצה בתחום לפגר אחרי כולם, מספר סיבות:

בעיות ארגוניות פנימיות: עובדי אפל לשעבר חשפו שהחברה סבלה מבעיות ניהול פנימיות שפגעו בפיתוח סירי. היו חילוקי דעות בין צוותי הפיתוח השונים על הכיוון הטכנולוגי הנכון.

מדיניות פרטיות קשיחה: אפל, בצדק, מתגאה במדיניות הפרטיות שלה. אבל זה מגיע עם מחיר, היא מגבילה את השימוש בנתוני המשתמשים, דבר שמקשה על שיפור הבינה המלאכותית שדורשת כמויות עצומות של נתונים.

חוסר מיקוד אסטרטגי: נראה שאפל לא זיהתה בזמן שהעוזרות הקוליות הן לא סתם תכונה נוספת, אלא פלטפורמה שיכולה להגדיר את העתיד של האינטראקציה בין אדם למחשב.

המחיר המצטבר: פגיעה בתדמית החדשנות

ההחמצה הזו גרמה לכך שבעיני רבים, אפל כבר לא נחשבת לחברה החדשנית והפורצת דרך שהייתה פעם. אנליסטים של בנק אוף אמריקה כתבו שהעיכובים הנוכחיים לסירי אומרים שאפל נמצאת בעצם שלוש שנים או יותר לפני שתוכל לספק "עוזרת AI מודרנית באמת" הרבה זמן אחרי שגוגל ואחרים שילבו טכנולוגיה כזאת.

הפגיעה הגדולה: אפל נבנתה על התדמית של החברה החדשנית, זו שמביאה מוצרים מהפכניים לפני כולם. אבל כשמדובר ב- AI, הטכנולוגיה המגדירה את העתיד, היא נתפסת כמפגרת. זה לא רק פוגע בתדמית, אלא גם בכושר התחרות וביכולת למשוך כישרונות אנושיים.

הניסיון המאוחר לתיקון

נראה כי אפל כן מנסה לתקן. היא הכריזה על שותפות עם OpenAI ועל מערכת Apple Intelligence. אפל צפויה להציג כלי AI עבור סירי במהלך WWDC24, במטרה לשלב תכונות AI גנרטיבי. אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי.

כשאתה מפגר במירוץ טכנולוגי, זה לא מספיק להגיע לרמה של המתחרים, אתה צריך לעבור אותם. ואפל מוצאת עצמה במקום שהיא לא רגילה אליו: לנסות לעקוב אחרי האחרים במקום להוביל.

הלקח הגדול: חדשנות היא תהליך, לא יעד

הסיפור של אפל וסירי מלמד אותנו לקח חשוב: חדשנות היא תהליך מתמשך, לא יעד חד-פעמי. לא מספיק להיות ראשון, צריך גם להמשיך ולהוביל. לא מספיק להמציא דבר מהפכני, צריך גם להמשיך לפתח אותו באדיקות.

אפל הוכיחה שגם חברות מצליחות מאוד, עם כל המשאבים בעולם, יכולות לשלם מחיר כבד על התנהלות לא נכונה. היא הייתה הראשונה בעוזרות קוליות, אבל לא ידעה לשמר את המעמד הזה.

השוואה למטא: שתי גישות אסטרטגיות שונות

ההבדל בין מטא לאפל בולט במיוחד:

מטא לקחה סיכון ענק במטוורס, נכשלה, אבל הצליחה לזהות את הכישלון ולשנות כיוון במהירות ובאגרסיביות. היא השקיעה מיליארדי דולרים בגיוס כישרונות AI והפכה חזרה לשחקן מוביל במירוץ הטכנולוגי.

אפל הייתה הראשונה בעוזרות קוליות, אבל לא ידעה לנצל את היתרון. היא נשארה בנוחות עם המוצר הראשוני ולא השקיעה מספיק במהירות הנדרשת. התוצאה: מחלוצה למפגרת.

המסקנות העיקריות

מהסיפורים של מטא ואפל אפשר ללמוד כמה לקחים חשובים שיכולים להשפיע על כל עסק, קטן כגדול:

1.      זיהוי שינויים בשוק והשקעה מתמדת

העולם העסקי משתנה כל הזמן, ובעידן הדיגיטלי - בקצב גבוה. כדי לשרוד ולהצליח, חייבים לזהות מגמות חדשות ולפעול לפיהן במהירות הדרושה. מטא הבינה שהעתיד נמצא ב- AI  ועברה להתמקד בו. אפל, מנגד, לא הקדישה ל- AI מספיק תשומת לב בזמן, ומשלמת על כך מחיר כבד.

"להיות עם היד על הדופק" זה לא רק ביטוי, אלא דרך פעולה הכרחית. זה אומר מעקב מתמיד אחר מגמות טכנולוגיות, התנהגות צרכנים, מהלכי תחרות, ושוק ההון.

2.      האומץ להודות בטעות ולתקן

החלטתה של מטא לנטוש את פרויקט המטוורס, שהשקיעה בו כמעט 60 מיליארד דולר, היא דוגמה לאומץ ניהולי יוצא דופן. היא מוכיחה שאין שום בושה להודות שדרך מסוימת לא עובדת ולעבור לדרך חדשה.

ההיפך הוא הנכון: ההתעקשות על כיוון שגוי יכולה להיות הרסנית. זה נקרא "Sunk Cost Fallacy" - הטעות הקוגניטיבית שגורמת לנו להמשיך להשקיע במשהו רק בגלל שכבר השקענו בו הרבה, גם כשברור שזה לא עובד.

המחיר של חוסר פעולה הוא לעיתים קרובות גבוה יותר מהמחיר של טעות. אפל הוכיחה זאת - היא לא עשתה טעויות דרמטיות, אבל המחיר של חוסר הפעולה שלה הוא כבד.

3.      השקעה באנשים היא השקעה בעתיד

הדוגמה של מטא מחדדת את הנקודה שאנשים הם המנוע מאחורי כל טכנולוגיה. לא מספיק שיהיה לך חזון או תקציב - אתה צריך את המוחות הנכונים שיוכלו להוציא אותו לפועל.

גיוס אגרסיבי של כישרונות בתחום ה- AI האו אולי הצעד החכם ביותר של מטא. זה הראה שהיא מבינה שחדשנות אמיתית מתחילה ונגמרת אצל בני אדם. טכנולוגיה, בסופו של דבר, זה אנשים.

4.      המהירות קריטית בעידן הדיגיטלי

בעולם הטכנולוגי של היום, מהירות התגובה קריטית יותר מאי פעם. חלון ההזדמנויות נסגר מהר, והמתחרים לא מחכים. מי שלא זז במהירות הנכונה נשאר מאחור.

לסיכום: החלטות אסטרטגיות בעידן של אי-ודאות

החלטות אסטרטגיות בעולם העסקי המודרני הן לא רק עניין של מספרים ותחזיות. הן דורשות גמישות, אומץ, מהירות תגובה, ואמונה בכוחו של ההון האנושי.

כפי שראינו, חברה שאינה מוכנה ללמוד, לתקן ולהתפתח עלולה למצוא את עצמה מחוץ למשחק, גם אם בעבר הייתה שחקן מוביל. אבל מנגד, חברה שמוכנה לקחת סיכונים מחושבים, להכיר בטעויות ולשנות כיוון במהירות, יכולה לחזור לחזית המירוץ.

הלקח הגדול הוא שבעולם העסקי המהיר וברמת התחרות של ימינו, היכולת להתאים עצמך לשינוי היא יותר חשובה מהיכולת לתכנן לטווח הארוך. מי שמבין זאת - שורד ומצליח. מי שלא - נשאר מאחור.

צור קשר