top of page
פוסטים מומלצים

פרק 2 - טעויות אסטרטגיות של אינטל – איך ענקית הטכנולוגיה פספסה את מהפכת המובייל והגרפיקה

בתחילת המילניום, אינטל הייתה בשיאה. המעבדים שלה הניעו את רוב המחשבים האישיים בעולם, והיא החזיקה כמעט במונופול בשוק ה-CPU.  אך בשנים שלאחר מכן, היא כשלה בזיהוי וניצול כמה מהמהפכות הטכנולוגיות הגדולות ביותר. החלטות שקיבלה – או נמנעה מלקבל – שינו את מסלולה ואפשרו למתחרות לתפוס הזדמנויות קריטיות.

הפספוסים של אינטל בתחומי המובייל, הגרפיקה והייצור פגעו בהדרגה באחיזתה החזקה בתעשייה הטכנולוגית.

 

הפספוס הגדול: אינטל דחתה את אפל ונשארה מחוץ למהפכת הסמארטפונים

ב-2006, סטיב ג'ובס ואפל חיפשו ספק למעבד של ה iPhone  הראשון. אפל פנתה לאינטל עם הצעה לייצר עבורה את השבב, אך אינטל דחתה את העסקה. למה? על פי הדיווחים, מנכ"ל אינטל דאז, פול אוטליני, לא ראה פוטנציאל גדול בטלפונים חכמים וחשב שהרווחיות תהיה נמוכה מדי.

אינטל שבאותה העת הובילה את תעשיית השבבים העולמית, סירבה, בטענה שהרווחים בשוק זה נמוכים מדי (שכן, אינטל התרגלה לתמחר ביצועים, ובמקרה זה הם לא נדרשו), שוק המובייל (טלפונים חכמים) קטן והפוקוס של אינטל נמצא במחשוב ארגוני.

זה היה אחד ההימורים הגרועים ביותר בהיסטוריה של הטכנולוגיה. אפל פנתה ל-ARM, שהתמחתה בארכיטקטורה חסכונית בחשמל, ובחרה בסמסונג לייצור המעבד. מה שקרה אחר כך הוא היסטוריה: ה-iPhone  הפך למוצר הכי משפיע של המאה ה-21, ARM הפכה לארכיטקטורה הדומיננטית במובייל, ואינטל נותרה מחוץ לשוק של טריליוני דולרים.

מאוחר יותר, בראיון משנת 2013, אוטליני הודה שזו הייתה טעות קשה. "יכולנו להיות חלק ממשהו עצום, אבל לא זיהינו את הפוטנציאל בזמן." הוא אמר.


A glowing CPU labeled "arm Cortex CPU" on a blue circuit board, surrounded by orange lights, creating a techy and futuristic mood.
שבב Cortex CPU מבית ARM, שיצרה את המעבד הראשון לאייפון שהוביל אותה לדומיננטיות בתחום המובייל

המהפכה הגרפית ומהפכת ה- AI

בזמן שאינטל המשיכה להוביל בתחום המעבדים הקלאסיים, היא התעלמה משוק ה-GPU ( מעבדי גרפיקה), שהפך לקריטי בזכות הגידול במשחקים, AI, ולמידת מכונה.

בשנות ה-2000, Nvidia ו-AMD  החלו לפתח כרטיסי מסך מתקדמים, ובעשור הבא, ה-GPU הפך למרכיב קריטי לא רק בגיימינג אלא גם בבינה מלאכותית ובכריית מטבעות דיגיטליים. Nvidia זיהתה את הטרנד והשיקה את CUDA  פלטפורמת חישוב שתאפשר שימוש ב-GPU למשימות חישוב מורכבות מעבר לגרפיקה, כגון: AI ולמידת מכונה. אינטל, לעומת זאת, נשארה תקועה באסטרטגיית המעבדים המשולבים (Integrated Graphics) – שהיו נחותים משמעותית לעומת כרטיסי המסך החזקים של Nvidia ו-AMD.

הפספוס הזה היה קריטי. כיום, Nvidia היא השחקנית המרכזית בתחום ה-AI, עם מניות שזינקו בלמעלה מ-300% בשנים האחרונות, בזמן שאינטל נאבקת למצוא מקום בשוק. רק ב-2020 אינטל השיקה את Xe, הניסיון הראשון שלה להיכנס לשוק כרטיסי המסך, אבל היא רחוקה שנות אור מ-Nvidia.

 עד שאינטל החלה להשקיע ברצינות ב- GPU, חברת Nvidia ביססה את עצמה כשחקן מוביל בתחומים כמו AI, רכב אוטונומי ומשחקים. ההשתהות של אינטל גרמה לה להישאר מאחור במרוץ שניתן היה להוביל.


NVIDIA graphics card with a fan on a black and silver case, multiple ports on the side, and visible circuit patterns, set against a white background.
מעבד ה-GPU של אנבידיה, מוביל מהפכה בתחומי הביצועים הגרפיים והמשחקים.

אתגרי הייצור: הפיגור אחרי TSMC וסמסונג

במשך עשורים, היתרון הגדול ביותר של אינטל היה יכולות הייצור המתקדמות שלה. היא הובילה את השוק בטכנולוגיות ייצור שבבים, תוך שמירה על קצב ההתקדמות שניבא חוק מור. אך בשנים האחרונות היתרון הזה נשחק. אינטל התקשתה לעבור מתהליכי ייצור של 14 ננומטר ל-10 ננומטר, ובהמשך גם ל-7 ננומטר, בזמן שמתחרות כמו TSMC וסמסונג התקדמו במהירות והצליחו למשוך לקוחות גדולים כמו אפל, Nvidia ו- AMD שחיפשו טכנולוגיות חדישות ומתקדמות יותר.

העיכובים הללו עלו לאינטל ביוקר. היא איבדה את היתרון הטכנולוגי שלה והפכה ממובילת שוק ומגדירת סטנדרטים טכנולוגיים למי שנאבקת להדביק את הקצב. בזמן שהיא התמודדה עם עיכובים בייצור, המתחרות שלה הצליחו להשיק שבבים מתקדמים יותר, עם ביצועים משופרים ויעילות גבוהה יותר.


tsmc logo featuring bold red letters on a black-and-white grid-patterned circle, conveying a professional and modern feel.
חברת TSMC – מובילה עולמית בטכנולוגיות ייצור שבבים עבור ענקיות השוק כמו אנבידיה ואפל.

שינוי דגש: מקִדמה טכנולוגית לבעיות בייצור

מעבר לכל הפספוסים הללו, אינטל סבלה מבעיה אסטרטגית עמוקה יותר – הסתמכות יתר על היותה יצרנית שבבים (IDM – Integrated Device Manufacturer). בזמן שמתחרותיה כמו AMD ו-Nvidia אימצו את המודל ה-"Fabless" (ללא ייצור עצמי) והעבירו את הייצור ל-TSMC ולסמסונג, אינטל המשיכה להתעקש על ייצור שבביה בעצמה.

כתוצאה מכך, היא התקשתה לעמוד בקצב ההתקדמות, בזמן שהמתחרות שלה מיקדו את מאמציהן בחדשנות, תוך הסתמכות על יצרנים מתקדמים יותר.

בתגובה, אינטל הכריזה לאחרונה על אסטרטגיית IDM 2.0 תחת הנהגתו של המנכ"ל פט גלסינגר, במטרה להחזיר את היתרון התחרותי שלה בתחום הייצור. עם זאת, השאלה הגדולה היא האם המהלך הזה יספיק כדי להשיב את אינטל למעמדה המוביל, בעידן שבו תעשיית השבבים מתבססת יותר ויותר על גמישות ושותפויות.


מסקנות: המחיר של טעויות אסטרטגיות

ההחלטות השגויות של אינטל לא רק היוותה פספוס של התחום הצומח ביותר (מובייל) היא גם פתחה דלת למתחרות חדשות, שהפכו לשחקנים משמעותיים בתעשייה ואף יצרה פגיעה בשותפות שלה שגרמה לאפל לנטוש את מעבדי אינטל גם למחשבים אישיים. יחד עם ההימנעות מכניסה לשוק המובייל, ההערכה המוטעית של שוק ה-GPU (ובכך פספוס של פריצת תחום ה- AI) והמאבקים שלה בתחום הייצור הובילו לכך שאיבדה את ההובלה הטכנולוגית שלה בעשורים האחרונים.

כיום, אינטל ניצבת בפני אתגר עצום בניסיון לשחזר את גדולתה. סיפורה של אינטל מהווה תזכורת כואבת לכך שגם ענקיות טכנולוגיה עלולות לקרוס אם לא יידעו להסתגל לשינויים מהירים בשוק. יחד עם זאת, הכישלונות הללו גם משמשים כהזדמנות לשינוי, ואינטל תצטרך להחליט כיצד תבנה מחדש את עתידה.

תגובות


Green shape

צריך עזרה? נשמח להיות בקשר

Green shape
צור קשר באמצעות דואר אלקטרוני
Smart Tech Logo width 2025 small BR
  • Facebook
  • LinkedIn

חברה

בית

אודות

שירותים

בלוג

צור איתנו קשר

שירותים

לבעלי עסקים


ליזמים

הרשמה לניוזלטר

לחדשות ועדכונים

© 2025 Smart Tech. כל הזכויות שמורות.

bottom of page